לא פעם שמעתם שעדיפה יותר הליכה מאשר ריצה בגלל שבהליכה שורפים שומן.
בדופק נמוך "שורפים יותר"… ונה שנקרא "דופק שריפת שומנים", נשמע מוכר?
במאמר הבא תגלו מה עדיף יותר ולמה.

בזמן פעילות מתונה מאוד וממושכת, רוב האנרגיה לעבודת השרירים מקורה אמנם בפירוק שומנים (אחוז גבוה יותר),
אך מכיוון שקצב הוצאת האנרגיה קטן, גם קצב פירוק השומנים איטי.
צריך לזכור שמטרת הפעילות גופנית (בשילוב הדיאטה) היא לסייע ביצירת מאזן קלוריות שלילי.
פחות חשוב מה מתפרק (מה "שורפים") בזמן הפעילות הגופנית, הכי חשוב שיוצרים מאזן קלוריות שלילי בחישוב היומי או השבועי, או במילים אחרות כמה קלוריות שורפים.
העיקרון של " פעילות גופנית לשריפת שומן לעומת " פעילות גופנית לשריפת פחמימות " הינו מוטעה בקרב מתאמנים רבים העוסקים בתחום ההפחתה במשקל . הם מאמינים כי מתאמנים המעוניינים להפחית את אחוז השומן מגופם צריכים להתאמן בעצימות נמוכה (בדופק נמוך ביחס לדופק המקסימלי שלהם) מכיוון שאז השומן הוא ספק האנרגיה העיקרי לפעילות (אחוז גבוה יותר יחסית מסה"כ האנרגיה הנצרכת בשעת הפעילות). למרבה הצער , הנחה זו מוטעית ביסודה – פעילות גופנית סדירה יעילה להפחתה במשקל מכיוון שהיא יוצרת גרעון קלורי מתמשך .
הדלק שנשרף ליצירת הגרעון הקלורי הזה ( שומן או פחמימות ) הינו משני. נכון להיום , אין מידע מחקרי המצביע על כך שהשימוש הסלקטיבי בשומן כמקור האנרגיה העיקרי בשעת המאמץ יוביל להפחתה משמעותית יותר בשומן הגוף בהשוואה לגרעון קלורי זהה שנוצר בעת " פעילות גופנית
שורפת פחמימות ". לדוגמה , ספק רב שרץ יאבד יותר שומן באמצעות ריצה של 8 ק"מ בקצב איטי לעומת ריצה שכזו בתחרות , לשתי הפעילויות יש מחיר קלורי וצפוי ששתיהן תהיינה בעלות השפעה זהה על שריפת שומן הגוף . גם אם בזמן הפעילות מתפרקות יותר פחמימות משומנים, הרי בעקבות המאזן השלילי יקטן מאגר השומנים ובכך גם יביא לירידה במשקל.
עדיף יותר לשרוף 400 קלוריות שמתוכן כ- 40% ממאגרי השומן מאשר 200 קלוריות שמתוכן כ-70% ממאגר השומנים- תעשו אתם את החישוב.
בתהליך ההתאוששות לאחר מאמץ, שבו מנוצלים מאגרי הפחמימות בכבד ובשרירים, מתחדשים מאגרים אלו מן הפחמימות שבמזון. זאת אומרת שהפחמימות שנאכלות במזון לאחר ביצוע הפעילות מנוצלות כעת לחידוש המאגרים שלהן במקום להוות חומר גלם לייצור שומן. בסופו של התהליך כמות השומן בגוף לאורך זמן פוחת, גם אם רק חלק קטן ממנה התפרק דווקא בעת ביצוע הפעילות הגופנית.

מאת: דביר אלנקרי מאמן כושר אישי